פסק הדין בענין Spin Master - מיצוי בינלאומי של זכות יוצרים (נובמבר 2012)

"מקום שדיני הקניין הרוחני מתמצים ודיני החוזים אילמים – תשיר התחרות החופשית וילבלב הייבוא המקביל."

במלים אלה חתם השופט רמי אמיר את חלקו הראשון של פסק דינו בענין Spin Master והן ממצות, למעשה, את פסק הדין.

בפני בית המשפט המחוזי מרכז בא מקרה בו מוצר אשר יוצר ברשות בעל הזכויות בסין מצא את דרכו לישראל שלא דרך היבואן הרשמי של היצרן לישראל. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי המפעל הסיני ייצר את המוצרים ברשותו של בעל הזכויות, אולם מוצרים אלה יוצרו למטרת שיווקם בקוריאה בלבד. המוצרים נמכרו מסין, בפועל, לקוריאה, אולם משם התגלגלו ומצאו דרכם בשרשרת של מכירות, עד ישראל.

מדובר, למעשה, במקרה נוסף של יבוא מקביל. במקרה הזה הסכימו הצדדים לצמצם את המחלוקות ביניהם לשאלה הספציפית האם מיצוי הזכויות לפי חוק זכות יוצרים הינו טריטוריאלי או בינלאומי. בלשון פשוטה – האם מוצר שנרכש במדינה אחרת ממי שהיה מורשה, מבחינת זכויות היוצרים, לייצרו, יכול להיות מיובא לישראל גם אם כאן זכות היוצרים באותו מוצר שייכת לאחר.

בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי כל עוד אנו בוחנים את הסוגיה דרך הפריזמה הצרה של זכות היוצרים, הרי שהחוק הישראלי מכיר במיצוי זכות יוצרים בינלאומית. לפי חוק זכות יוצרים ייבוא מוצר לישראל הינו אסור רק אם מדובר ב"עותק מפר" והחוק קובע כי עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשות בעל זכות היוצרים באותה מדינה לא יחשב לעותק מפר.

חשוב לציין כי בית המשפט מדגיש מספר פעמים כי הכרעתו נוגעת אך ורק למישור זכות היוצרים, וכי אין בה כדי לקבוע מסמרות ביחס לאפשרות למנוע יבוא מקביל בדרך של מערכת חוזית, עילות נזיקיות (גרם הפרת חוזה) ואפילו עשיית עושר ולא במשפט. כך, למשל, בית המשפט אינו מכריע בשאלה מה גורלם של מוצרים אשר יוצרו בהרשאת בעל הזכויות אולם נושאים הודעה ברורה כי הם מיועדים למכירה אך ורק בטריטוריה מסויימת.

לקריאת פסק הדין המלא – לחץ כאן.