על זכויות יוצרים באינטרנט
סקירה כללית
כללי
זכויות יוצרים מתקיימות באופן אוטומטי בכל יצירה מרגע שנוצרה ועד תום שבעים שנים ממות היוצר (בכפוף לכמה סייגים).
לבעל זכויות היוצרים הזכות והיכולות לאכוף את זכויותיו ולמנוע מאחרים שימוש בלתי מורשה ביצירותיו וביצירות הגזרות מיצירותיו.
מהי יצירה הראויה להגנת זכויות יוצרים?
בהתאם לסעיף 4(א)(1) לחוק זכות יוצרים, זכות היוצרים תהא ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, אמנותית (לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית), דרמטית או מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי.
זכות היוצרים, המוגדרת בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, הינה הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, המנויות בסעיף חוק זה, בהתאם לסוג היצירה, לרבות העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, עשית יצירה נגזרת והשכרה.
זכויות יוצרים ביוטיוב
אין זה נכון לחשוב שברגע שהיוצר של תוכן מקורי הכולל שיר או סרטון בחר מיוזמתו להעלותו לאתר היוטיוב, הרי שוויתר למעשה על זכויות היוצרים שלו ביצירתו, והפך את היצירה לחופשית לשימוש ציבורי. עצם העלאת סרטון לאתר יוטיוב אינו מהווה בשום צורה שהיא ויתור על זכויות היוצרים, ולכן שימוש שאינו מורשה ביצירה מוגדר כהפרת זכויות יוצרים, על כל המשתמע מכך.
ככלל, וכפי שמנוסח במפורש בתקנון האתר, כאשר יוצר של תוכן מקורי בוחר להעלות סרטון לאתר יוטיוב, הרי שהוא מסכים לתקנון האתר, דהיינו לחשיפת התוכן בפני כלל הגולשים באתר באופן חופשי ושאינו מותנה. יחד עם זאת, נהלי האתר מגדירים במפורש כי התוכן המאוחסן על גבו זמין רק לצפייה חופשית ברשת. משמעות הדבר היא, שאם גולש אינו מסתפק בצפייה בסרטון מסוים ברשת, ובוחר להוריד את הסרטון לחזקתו האישית, בין אם באופן מלא או חלקי, הרי שפעולה זו מפירה את זכויות היוצרים של יוצר הסרטון ואת תקנון האתר. כמו כן, כל הקלטה של סרטון המועלה לאתר באמצעים דיגיטליים למיניהם וללא אישור בכתב מבעל הזכויות, מהווה אף היא הפרת זכויות יוצרים.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי חרף התדמית של האינטרנט כי הכל מותר בו, הרי שבפועל גולשי האינטרנט כפופים אף הם לחוקי המדינה בה הם יושבים, כאשר במדינת ישראל, כל הפרה של חוקי זכויות יוצרים מהווה עילת תביעה מכוח חוק זכויות יוצרים.
חשוב להדגיש , כי יש באפשרות המחזיק בזכויות היוצרים על יצירה מקורית לוותר על הגנה זו בכל עת, אך על מנת לעשות זאת עליו לפעול בהתאם לנהלים, וזאת לרבות הודעה רשמית בדבר ויתורו על זכויות היוצרים הנתונות בידיו.
העתקת תמונות מאתר אינטרנט ללא רשות
בדומה לסרטון ביוטיוב, עצם הימצאותה של תמונה ברשת האינטרנט – לא שולל מיוצר התמונה את זכויות היוצרים בה. כלומר, אסור לעשות שימוש בתמונה ללא אישורו המפורש של היוצר.
כיוון שקשה להוכיח נזק עקב שימוש בתמונה קובע החוק הישראלי פיצוי "סטטוטורי" (ללא הוכחת נזק) בסכום של עד 100,000 ₪. כלומר, הצלם לא צריך להוכיח שנגרם לו נזק והוא זכאי לפיצוי מיד לאחר שהוכיח שהופרה זכותו. בית המשפט יקבע על סמך מכלול שיקולים שנקבע בחוק ובפסיקה כמה זה יהיה בפועל.
שימוש הוגן ביצירות
לפי חוק זכות יוצרים, ניתן לעשות "שימוש הוגן" ביצירות גם ללא הסכמת היוצר מבלי שהדבר יחשב להפרת זכות יוצרים. "שימוש הוגן" כולל סוגי שימושים, אשר חשיבותם, לדעת המחוקק, עולה על זכותו של היוצר למנוע העתקות של יצירתו. דוגמאות לסוגי שימושים כאלה הם: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. בתי המשפט בישראל פירשו את "השימוש ההוגן" בצמצום ונראה כי הרבה מפעילויות האינטרנט היומיומיות לא יחשבו כ"שימוש הוגן". בכל מקרה, הצורך להוכיח זאת בבית המשפט יוטל על כתפי המעתיק ורף ההוכחה אינו נמוך.
זכות מוסרית
לפי הדין בישראל יש ליוצר "זכות מוסרית" שהיא נפרדת ונבדלת מזכות היוצרים עצמה. הזכות המוסרית משאירה בידי היוצר את הזכות שהיצירה תיוחס אליו (מתן קרדיט), ואת הזכות למנוע סילוף ביצירה. לכן, גם אם היוצר ויתר על זכות היוצרים – עדיין נמצאת בידיו הזכות המוסרית. לכן, מומלץ תמיד לתת קרדיט הולם ליוצר. אך אם זאת, עצם מתן הקרדיט לא שולל את העובדה ששימוש בלתי מורשה בתמונה מהווה הפרת זכויות יוצרים.
העתקת חלק לא מהותי של יצירה
ישנם מקרים בהם העתקת חלק נכבד מיצירה לא תהווה הפרה ויתכנו מקרים בהם העתקה מזערית תהווה הפרה של זכויות יוצרים. הכל תלוי ב"מידתיות" ובית המשפט הוא זה שיקבע עד כמה משמעותית היתה ההעתקה. לכן, במידה והמעתיק יצליח להוכיח לבית המשפט שלא מדובר על עיקרה של היצירה או במידה שהוא יוכל להוכיח כי העתיק דבר מה טריוויאלי ויומיומי, ייתכן כי יוכל ל"שכנע" את בית המשפט ולהתחמק מתביעה.
** אין באמור משום יעוץ משפטי
accessibility
